היהלום
מעשה בכייס תאב יהלומים ובסוחר מנוסה שמחביא את אוצרו בחוכמה.
לפני שנים רבות היה כייס. למה כייס ולא גנב? כי האיש לא היה סתם גנב. הוא מעולם לא נגע בזהב, בכסף, בארנקים או בשעוני כיס. מפאת הערכתו הגבוהה אל עצמו, הוא גנב אך ורק יהלומים.
יום בהיר אחד הגיע הכייס לדלהי ומיד הלך לשוק היהלומים, שוק מדהים ומרהיב ביופיו שהיה קיים מאות שנים. סוחרי יהלומים מכל קצוות תבל פוקדים את השוק בשעת בוקר מוקדמת. אנשים מיומנים ומפולפלים, חדי ראייה ומהירי החלטה, קפדנים ומקצוענים אמיתיים במשא ומתן.
הכייס לא בזבז זמן. הוא התבונן בציבור הלקוחות ונהיה אחד מהם. הוא החל מסתובב בין החנויות, מציץ, מקשיב,שולח מבט וכך מסמן את טרפו הבא- האדם הבא שממנו יילקח רכושו הטרי.
לפתע נפלה עינו של אדם שרכש יהלום יקר ערך בשווי של יותר מ-50 אלף דולר.בפנים חתומות ארז האיש את היהלום ושם פעמיו לכיוון הרכבת,והכייס אחריו. האיש קנה לעצמו כרטיס לכלכותה במחלקה הראשונה בתא מפואר עם מיטה כפולה ובר משקאות. הכייס רכש גם הוא כרטיס לאותה רכבת באותו התא. אלא שסחר היהלומים היה אדם פיקח. הוא הבחין באיש כבר בשוק היהלומים ובדוכן הכרטיסים. חשדו התעורר וחושיו התחדדו.
הרכבת החלה לנסוע, וצליל גלגלי הפלדה על מסילות הברזל נהיו מונוטוניים. הלילה ירד. האיש נכנס לשירותים ויצא בבגדי שינה שחלוק עליו. מפני שחשד בשותפו לתא, הקפיד לשמור את היהלום במקום בטוח.
הכייס חיכה בסבלנות עד שהסוחר נרדם.בחסות החשכה ובתנועות חתוליות ושקטות החל הכייס לחפש את היהלום.
הוא חיפש בתיקים של הסוחר, הפך אותם, רכן עליהם, בדק כל בד, בגד, וממחטה שמצא, מישש את הארנק שוב ושוב. גם מתחת לכרית, בבגדים שהסוחר ישן בהם, בתוך הכיור, מתחת לאסלה ובפח האשפה חיפש, וכלום- לא מצא דבר. השחר עלה. האור החל להפציע, והרכבת הגיעה לתחנת היעד.
הסוחר התעורר, פיהק כלות,בירך את שכנו לתא בבוקר טוב והשניים יצאו מהקרון. ניגש הכייס אל הסוחר, הציג את עצמו ואמר: "אני כייס שלוקח רק יהלומים. מתחת לכבודי לגעת בזהב או בכסף. ראיתי אותך בשוק אתמול רוכש את היהלום ובמשך כל הלילה חיפשתי אחריו אבל לא מצאתי דבר. ראיתי הרבה כסף, החזקתי פנקס הצ'קים שלך ואת שעון הזהב ולא לקחתי דבר. עכשיו, שדרכינו נפרדות, האם אתה מוכן לומר לי היכן שמרת את היהלום?". השיב לו הסוחר:"הרגשתי שאתה אדם פיקח אך גם אני ממולח מאוד. לכן שיצאת מהתא לרגע הכנסתי את היהלום לכיס המעיל שלך. ידעתי שבכיסך לא תחפש אלא רק בכיסי. שהשחר הפציע והלכת לשירותים, שלפתי את היהלום מכיסך והנה הוא."
לכל מחפשי האוצרות והיהלומים: כל אחד מחזיק ביהלום שלו ועדיין מחפש בכיסיהם של אחרים. היהלום נמצא כאן. אם לא תחשבו, אלא תעשו מאמץ, הוא יהיה בידיכם. היהלום נמצא בתווך שני התנאים הללו: לא לחשוב ולא לעשות מאמץ. אם נשמור עליו חזק מידי, נסתכן בעייפות שרירי הגוף והנפש. אם נסתיר אותו מפני אחרים, הוא עלול לנצנץ מעט מדי. אם נחשוף אותו נסתכן בשחיקתו.לא הכל סחיר בעולם ולא הכל גניב. את היהלום הזה אי אפשר למכור. אפשר לקבל אותו בין רגע. אתם יכולים לעשות זאת.
סיפרה והוסיפה:סיגל פירחי
הסיפור בהשראת המורה הרוחני פפאג'י. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה