יום שני, 21 בפברואר 2011

מנהיגות - מודל "הטווח המלא"


מודל הטווח המלא עוסק בסוגים שונים של מנהיגות – סדרה של סוגים של מנהיגים שכל אחד מהם הוא התנהגות מסוימת ועל כל אחד להחליט איפה הוא עומד.
במודל הטווח המלא אתה צריך להחליט מי אתה וההחלטה היא סוגי המנהיגות בארגון שייצר סוג מסוים של מנהיגות  בארגון. מנסים לאתר מהו הסוג השכיח בארגון , ניתן לזהות אותו.
  1. המנהיגות הנחותה ביותר – מנהיגות האדם "השב והנח" – מנהל שיש לו אירוע, הוא עובר לידו, אף פעם לא נותן הוראות, תמיד מצביע כלפי מעלה: מנהל אגף, מנכ"ל – שום דבר "לא נדבק בו", כל דבר טוען שקיבל הנחייה מלמעלה – הוא נחות כי הוא לא משפיע ביחידה, לא משאיר חותם ביחידה.
  2. מנהיגות מתקנת פסיבית – יותר מתוחכם, אומר "שזה מלמעלה", אבל כשהעובד עושה טעות הוא מתקן ברמה הפסיבית. הוא לא שותף, לא ייצא איתך לטפל באירוע, יישאר במשרד, לא סוחף איתו, משתמש באיומים, פועל מכוח הסמכות.
  3. מנהיגות מתקנת אקטיבית – יותר בולם, מקשיב, משתתף, מצטרף אליך.
  4. מנהיג מתגמל בונה – "אני אתן לך" – אתה תעשה. מנהיגות המבוססת על שכר – כל דבר מבוסס על תן וקח – זה מייצר אפקטים חיוביים. אבל מייצר עובד שאם לא יקבל – לא יעשה.
  5. המנהל האופטימלי – וניתן להחליט להיות כזה הוא המנהל המעצב – למפקד זה יש ארבעה מימדים מרכזיים שהופכים אותו לכזה:
א.      מנהל שנותן תחושה אישית- יש מגע בין המנהל לבין העובדים שלו – במובן המטפורי – "אני מסתכל לו בעיניים ורואה שאכפת לו ממני". יש עוצמה בהסתכלות בעיניים, זו קירבה, אינטימיות, תחושה אכפתית. אכפת לו ממני, מהמשפחה שלי, מהקשיים שלי, קידום שלי, השכלה שלי – זהו מימד שמייצר עוצמה.   התשתית בנויה על זה שמנהל יכול להסתכל לי בעיניים ואם היה מייצר אמון אישי – העובד יעשה כדבריו למרות שחושב שלא יכול, היה משתכנע.
ב.       הנעה השראתית – קשה להסביר אותה, ניתן לחוש אותה – מבוססת על זה שמנהל נותן לאנשים תחושה של הבנה אנושית, גורם לכך שאתה מבין מהם הצרכים שלו ואתה יודע לעקוף את הקשיים  ולבוא מהצד.לא להתמודד חזיתית – אלא לעקוף.  מי שנמצא מולך כעובד נחות בדרגה – מבין שאתה מניע אותו באמצעות דברים שחשובים לו. זו מניפולציה פסיכולוגית. נותן לך תחושה שמכיר אותך, מצד שני, מכיר את הצרכים שלך, מייצר אצלך תחושה מסוימת שאתה רוצה להגיע אליו. אתה מעריך אותו כי אתה אף פעם לא תשיג אותו.
3. גירוי אינטלקטואלי – מנהלים מעצבים חייבים להיות מנהלים חכמים. אם יש מנהל שהעובד שלו חכם יותר ממנו לא יוכל ליצור גירויים אינטלקטואלים מולו. עליך כמנהל, ליצור אצל האנשים שלך תחושה שאתה מפתח אותם, אתה קושר אותם אליך. מנהל שיוצר את הגירוי בפני האנשים שלו, נותן תחושה שהוא גם קורא ספרים, רואה סרטים – נותן תחושה שהחשיבות שלך אצלו היא כזאת שאכפת לך שהוא יהיה עם רמה אישית  גבוהה יותר – תחושה יומיומית בה אתה מייצר את הגירוי והגירוי קושר אותך – יוצר תחושה שאתה רוצה להיות כמותו. המנהל מדבר על אסא כשר ואתה רץ הביתה והולך לקרוא על אסא כשר.
4. חיקוי והזדהות – מנהיג מעצב חייב להיות ערכי, מחובר לשטח, יש הרבה מימדים של הזדהות – שאדם אומר משהו, מילתו היא מילה. כשאדם מייצר תחושה אצל העובדים שרוצים להיות כמוהו – זה הזדהות, חיקוי – רוצים כל הזמן לרצות אותך במובן החיובי – כשאני מדבר איתך יש לי את העוצמה לקבל ביקורת שלך, שרק אתה צודק שתשפיע עליי כפקוד – יש לו עמוד שידרה.
החיבור של כל האלמנטים יחד –מייצרים מנהיגות מעצבת.
כל אחד צריך לצמוח, מתוך החלטה, הכרות עם המודל, מתוך הבנה שאם אתה לא כזה – אתה משלם מחיר.
  • כשמדברים על מנהיגות – מדברים על התנגשות מתמדת בין אנשים.
  • יש הרבה מאוד ניסוחים למנהיגות: מיצוב, שינוי עמדות ועוד.
  • המשקל המשמעותי ביותר של מנהיגות זה השינוי – מנהלים  מנסים להוביל, לקיים מוצר אחר.
  • כל אחד מהטיפוסים מייצר משהו, מייצר אווירת ארגון, אווירת יחידה. "הדג מסריח מהראש" – לטוב ולרע.
  • רואים במקום עבודה מסויים אם יש אווירה טובה, חייכנית, לעובדים יש תחושה שעוסקים בהם – תשאלו מה העניין: המנהל. תחליפו מנהל והאווירה תשתנה.
מנהיגות – זה משהו שאפשר לחוש אותו, כמו הרוח – אתה לא רואה אבל חש על הפנים שיש רוח – טובה או רעה .
כל מנהל  צריך להחליט איזה רוח הוא רוצה – הרוח היא העניין וזה מותנה בכל מפקד באופן אישי.
מנהל צריך להחליט איזה מנהיג רוצה להיות ולפעול בכיוון.
מדד של מנהל איכותי – מה אנשים חשים כלפיך, בבואה של מה אנשים חשים כלפיך. לכל אחד יש יכלת או פוטנציאל להרים את המקום בו נמצא למקום גבוה יותר.
יש ויכוח באקדמיה אם ניתן לשנות מנהיגות – יש כאלה הטוענים שלא ואחרים טוענים שכן – הניסיון מראה כי כן ניתן לשנות ולשפר.
אדם שמומחיותו היא ניהול – זה משהו שרוצים ללמוד.
המומחיות של מנהל – היא לא רק מומחיות אישית או מקצועית כמו: מהנדס– זה חשוב אבל פה ההבדל בין היבטים טקטיים ואסטרטגיים – הופכים להיות מומחים בניהול, בהנעת אנשים לכן יש לעסוק בזה, ללמוד את זה.
הנקודה שיש לעסוק בה ולהשקיע בה – זה בעצמנו. במוכנות לעשות שינוי, איך אני אעשה אחרת. איפה הקשיים שלי? איך אגרום לאנשים להקשיב לי? איך אני יוצר הזדהות וחיקוי? איך אני מגרה אותם אינטלקטואלית?
מנהל לא צריך לעסוק בעבר – מה היה, מה קרה – יש להסתכל על ההווה והעתיד –
יש להעצים את הנכסים הטובים בארגון.
חשוב לראות מה יכולת ההשפעה שלי עכשיו, הנוכחית, המעשית – היא קובעת את ההוויה בארגון. יש להשקיע את מירב המאמצים במה אני יכול להשפיע עכשיו – זו מנהיגות. זו החלטה אישית של כל אחד ואחד.

מבחן מנהיגות אמיתית – המיצוב שלך כמנהיג עובר דרך התנהגות בדילמה ערכית – התנגשות בין ערכים. עליך לקבל החלטה ערכית/לא ערכית – אתה בוחר בחוסר ערכיות. זה ילווה אותך כל חייך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה