בסין, לפני הרבה שנים, חי לו זקן חכם בשם קונפוציוס.
לאותו חכם היו תלמידים רבים, והוא היה כל כך חכם, שכל שאלה שהביאו לפניו תלמידיו, הוא ידע לפתור.
חשב לעצמו אחד מתלמידיו רווי הקנאה, שיביא למורו חידה כל כך קשה, שהוא לא יצליח לפתור, ובכך יוכיח התלמיד שהוא נורא חכם.
הלך התלמיד לאחו וחשב על שאלה. לפתע ראה פרפר. תפס אותו והחזיק אותו מאחורי גבו, ובא אל קונפוציוס.
"מורי" אמר התלמיד, "מה יש מאחורי גבי?"
חשב לו קונפוציוס שעה ארוכה ולבסוף ענה לו "פרפר".
נדהם התלמיד המקנא בחוכמת מורו, וניסה לחשוב על שאלה יותר קשה.
חשב לעצמו התלמיד: "אשאל את מורי אם חי הפרפר או מת הוא. אם יאמר – "חי" – אהרגו, ואם "מת" ישיב- אשחררו לחופשי, ולא יוכל להשיב נכונה".
שאל התלמיד את קונפוציוס: "האם חי הפרפר או מת הוא?"
חשב לו קונפוציוס שעה ארוכה, חשב לו קונפוציוס שעתיים ארוכות, חשב לו קונפוציוס שלוש שעות ארוכות, ולבסוף השיב:
"בני", אמר קונפוציוס, "הכל בידיים שלך".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה